אתר הנצחה לזכר רס״ן מור אלרז ז״ל

זוכרים את מור

אתר הנצחה לזכרו של רס״ן מור אלרז, מ"פ מסייעת רותם שנהרג בהיתקלות עם מחבלים בציר כיסופים, פברואר 2002

סיפור חייו

מור נולד ביום י"ב בתשרי תשל"ז (6.10.1976) בקרית אתא,  בן לנורית ושמעון ואח בכור לשקד.

הוא גדל והתחנך בקרית אתא, החל את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'שפרינצק', וסיימם בהצטיינות בבית-הספר התיכון 'רוגוזין' במגמה הביולוגית.

מור אהב מאוד לקרוא, ומגיל צעיר בילה זמן רב בקריאת ספרים. משבגר ותיכנן לעצמו קריירה צבאית, קרא ספרים רבים בנושא אסטרטגיה צבאית ופוליטיקה ואסף אוסף נאה של ספרים בתחום זה.גם אמנות לסוגיה משכה אותו מאוד, והוא הרבה לבקר במוזיאונים בארץ ובחו"ל.

כשהיה בתיכון התנדב למגן-דוד-אדום, ובמשך שלוש שנים ברציפות השתתף ועזר בעבודת צוותי האמבולנס.

 

בחודש מרס 1995 התגייס מור לצה"ל.

תחילה שאף ללמוד רפואה במסגרת העתודה, אך משנדחתה בקשתו התגייס לחטיבת 'גבעתי', והחל במסלול הלוחם.

את הטירונות סיים כחייל מצטיין פלוגתי, וזמן קצר לאחר-מכן נשלח לקורס מ"כים. לאחר תקופה כמפקד כיתה, נשלח מור לקורס קצינים.

עם סיום קורס הקצינים נתבקש להישאר כמפקד בקורס הקצינים, תפקיד לו זוכים על פי רוב קצינים מצטיינים. מור ביקש לשוב במהרה ליחידתו, ובסוף 1997 חזר מור לחטיבת 'גבעתי' ושובץ כמפקד מחלקה.

בחודשים הבאים השתתף בפעילויות מבצעיות רבות. בתום אחד האירועים בלבנון, זכה מור לקבל תעודת הצטיינות מהרמטכ"ל, רא"ל אמנון ליפקין-שחק. באירוע אחר, בדרום הארץ, קיבל תעודת הצטיינות מאלוף פיקוד הדרום, אלוף יום-טוב סמיה, על היותו קמב"ץ מצטיין אשר הוביל את הגדוד להצטיינות.

מאמצע שנת 1998, עם תחילת שירותו בקבע, היה מור לקצין המבצעים הגדודי. הוא הצטיין בתפקידו ונשלח ללמוד באקדמיה הצבאית לפיקוד ומטה.

במשך שנתיים, עד יולי 2001, למד מור בפו"ם וכן השלים תואר ראשון בהיסטוריה וביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. את הלימודים סיים מור בממוצע אקדמי 94, והיה למצטיין הדיקאן. במהלך הלימודים התנדב מור במועדונית בשכונת שפירא בתל אביב, שם עזר לילדים בתחום החברתי ובהכנת שיעורי הבית.

את תעודת מצטיין הדיקן לא זכה מור לקבל בחייו, והיא הוענקה למשפחתו בטקס סיום מרגש לאחר מותו.

במהלך הלימודים הועלה מור לדרגת סרן. 

בתום הלימודים חזר מור ל'גבעתי' ומונה למפקד הפלוגה המסייעת, תפקיד השמור לוותיקים והמנוסים שבקרב מפקדי הפלוגות.

הוא הצליח מאוד בתפקיד, ועד מהרה היה למ"פ נערץ על חייליו.

שבועיים לפני מותו של מור פירסם העיתונאי איתן רבין כתבה ב'מעריב' על פעילות הגדוד ובה, בין היתר, אמר מור: 

"המשימות שלנו הן סיכול פעילות חבלנית, איסוף מודיעין והפגנת נוכחות בשטח… החיילים הלוחמים יודעים את העבודה ומוכנים למשימה. כל מה שיקרה, נדע להגיב נכון. מצד שני, יש חששות. סומכים עלינו, ואנחנו צריכים להוכיח לאלה שסומכים עלינו שהם לא עשו טעות. המוטיבציה פה גבוהה מאוד. בסופו של דבר כולנו מבינים למה אנחנו נמצאים פה – כדי שהאזרחים מכפר דרום יוכלו לישון בשקט." 

 

 

יום שני 18.2.02, ציר כיסופים ברצועת עזה.

מחבל חמוש ברובה קלצ׳ניקוב ורימונים הגיע לציר וארב לכלי רכב ישראלים.

סמוך לשעה רבע לשבע בערב חלפה במקום תושבת גני-טל אהובה אמרגי, שהיתה בדרכה לבאר שבע.

המחבל פתח באש לעבר מכוניתה והיא נהרגת במקום.

לא הרחק מהמקום נמצא מוצב צה״ל שבו החיילים שמעו את קולות הירי, ומיהרו למקום האירוע.

תוך דקות ספורות הגיע הכוח שבראשו נסעו מפקד הפלוגה והקשר שלו. הג׳יפ הראשון ספג מכת אש, כשהמחבל לא מסתפק בירי ומשליך גם רימוני יד.

ממכת אש זו נפגעים מור המ״פ ואמיר מנצורי הקשר.

הכוח השיב אש ואז הגיע רכב אזרחי נוסף שדרס את המחבל, שלאחר מכן התרומם והשיב אש, שממנה נפגע אזרח נוסף. ואז- מסיבה לא ברורה – התפוצץ מטען שהיה על גופו של המחבל והוא נהרג.

הפצועים, בינהם מור שנפצע אנושות מפונים לבית החולים סורוקה, שם נקבע מותו.

בן עשרים-וחמש היה מור בנופלו, לאחר נפילתו הועלה לדרגת רס"ן.

הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית אתא. הותיר אחריו הורים ואח.

חייליו ספדו לו:

"דרכך היא צוואתנו, ואותה נמשיך לשמור ולקיים, תהיה בטוח בכך. זקופי קומה ומורמי ראש נמשיך בנתיב אותו סללת, מתוך אמונה שלמה בצדקת דרכך. דמותך תעמוד תמיד לנגד עינינו, בכל אשר נפנה… תהיה בטוח שכשאתה שם למעלה משגיח עלינו במרומים, אנחנו כאן למטה נמשיך לבצע את משימותינו בצורה הכי טובה, כפי שאתה היית דורש ומצפה מאתנו."

Englishעִבְרִית