לאחר נפילתו ובמהלך השנים חברים רבים כתבו למור מכתבים שונים, כאן ניתן לעיין במכמה מהם:

 

חייליו של מור ספדו לו:

"דרכך היא צוואתנו, ואותה נמשיך לשמור ולקיים, תהיה בטוח בכך. זקופי קומה ומורמי ראש נמשיך בנתיב אותו סללת, מתוך אמונה שלמה בצדקת דרכך. דמותך תעמוד תמיד לנגד עינינו, בכל אשר נפנה… תהיה בטוח שכשאתה שם למעלה משגיח עלינו במרומים, אנחנו כאן למטה נמשיך לבצע את משימותינו בצורה הכי טובה, כפי שאתה היית דורש ומצפה מאתנו."

כתבה טל, חברה:

"מור היה אחד האנשים היותר מושלמים שאני מכירה. תמיד טוב, מתחשב, אף פעם לא מתרגז, תמיד מקשיב ותמיד מוצא היגיון בכל מה שעושים, גם כשזה נראה חסר תכלית וקשה… למדתי ממור כל כך הרבה דברים שאני לוקחת איתי בכל יום ודקה, וכנראה עד הסוף."

כתב גל, חבר לצבא:

"להיות טוב, מצטיין, זה לא ממש בעיה לאחד כמוך… אבל הצניעות – היא זו שבעיני הפכה אותך לכל כך מיוחד. לעשות משהו בהצטיינות ולא לרוץ לספר לחבר'ה… להוכיח את עצמך בכל פעם מחדש… אדם צנוע ואיכותי, איכותי וצנוע – זה מה ששמך מזכיר לי כל פעם מחדש. אין לנו עוד הרבה קצינים כאלה. ועל אלה שישנם – הייתי מבקש שתשמור מכל משמר."